חוד המחט מאת קן פולט

זהו מותחן ריגול המתרחש באנגליה בתקופת מלחמת העולם השנייה. וכמו כל היצירות האחרות של קן פולט, שיצא לי לקרוא, זה פשוט ספר מצויין ! מעביר היטב את האווירה באנגליה בתקופה המדוברת, קטעי המתח מותחים באמת. כמו תמיד הקורא רוצה בטובת הגיבור, גם אם הוא מרגל גרמני. אבל בעצם גם רוצים שרודפיו יצליחו כי בכל זאת – הוא משרת את הנאצים. פשוט כתיבה נהדרת! כמובן שהספר החזיק אותי ערה חצי לילה כי הייתי חייבת לדעת איך הוא נגמר. ובחצי השני של הלילה קראתי על מהלכי הקרב בסוף מלחמת העולם השניה , כדי לדעת איפה הסופר דבק בעובדות ואיפה הוא הרשה לעצמו להמציא. ומסתבר שכמו תמיד, קן פולט מדייק מאוד בעובדות ההיסטוריות. החופש הספרותי שלו מתבטא בכך שהוא בוחר דמות פיקטיבית או מספר דמויות מומצאות הפועלות בתפקידי מפתח במהלכים החשובים ומספר בפרטי פרטים עליהם. הספרים שלו כל כך נפלאים בעיני, שלדעתי יש להמליץ על כמה מהם לתלמידי התיכון הלומדים היסטוריה של המאה ה-20. אולי כמוני, הם כל כך יהנו מהסיפור שרק ירצו ללמוד עוד ועוד על התקופה 🙂

הסוחר, היצירה וסוס הפרא 


הספר מאת ג׳ון לי אשלי, הוא מותחן אירוטי סוחף ומעורר יצרים.

העלילה מותחת והתרחשויות קורות בזו אחר זו דרך מרדפים, מעקבים ושימוש בטכנולוגיות חדשניות. כל זאת לצד סצינות אירוטיות המתוארות בכתיבה מצויינת שלא ניתן להשאר אליה אדישים.
את הספר יש לראות כספר מסוג פנטזיה. לא פנטזיה מינית כי אם פנטזיה ומדע בדיוני. כמו שיש אנשים הכותבים על דרקונים ומכשפים כך הסופר כאן כותב על נשים הנהנות מאונס. וכמו שאין דרקונים גם אין נשים הנהנות מאונס, בשום מצב!

ולדעתי האישית, בעידן שלנו של קמפיינים כמו me too. של שופטים המרשים לעצמם לרמוז בבית המשפט שאולי המתלוננת לא צרחה כי היא נהנתה מהאקט שנכפה עליה. בזמנים כאלו אין מקום לספר עם מסר שכזה.
ולמרות סגנון הכתיבה הנפלא של הספר לא יכלתי שלא לחשוב על ספרים כמו ״50 גוונים של אפור״ ואפילו ״סיפורה של o”. עד כמה שונה חווית הקריאה על אותו נושא.

ואני לא נגד סיפורים אירוטיים, זה לא נושא שטאבו לכתוב עליו. נהדר אם זה עונה על פנטזיות של אנשים אבל לא בכפייה.

ואם בכפייה אז שיהיה ברור שזה לא מהנה !!!

יש מקום לתיאור סצנות כאלה כל עוד זה נעשה בהסכמה הדדית. כל עוד, בכל רגע ברור למי מהם הם שהם יכולים להפסיק ולעזוב. וכאמור, זה לא המתואר בספר זה.
וחבל כי הספר מתאר היטב את החלקים האפלים ברשויות החוק והשלטון המאפשרים סחר בנשים ויכל להעלות זאת על סדר היום הציבורי. ובמקום זאת, הסופר בוחר להציג מציאות מעוותת בה מין הנכפה על נשים צעירות באלימות מזעזעת ותנאי כליאה קשים גורם להן עונג עילאי.
היה עדיף שהסופר ינתב את כישרון הכתיבה המופלא שלו, והיכולת לתאר סצנות אירוטיות כה חיות לסיפור עם מסר פחות בזוי.

הראיון האחרון – אשכול נבו


רק שמעתי שיצא ספר חדש לאשכול נבו וכבר אצתי רצתי לקנות ולקרוא.
כזו אני, סנובית שכמעת לא קוראת ספרות ישראלית, אבל ספרים של אשכול נבו – קראתי כל אחד ואחד מהם. וגם למפגשים של קוראים איתו אני הולכת, ממש גרופית אמיתית.

ולאור כל זאת, אני מבינה איך אחרים יכולים שלא להנות מהספר הזה שהוא הוציא ״הראיון האחרון״, אבל בשביל גרופית כמוני זו היתה הנאה צרופה !

הספר כתוב כמו ראיון עם שאלות ותשובות. השאלות מאוד מסקרנות , בעיקר אחרי קריאת כמה ספרים שלו. אבל התשובות …

לעיתים התשובות הן סיפור קצר ולא קשור לכאורה. לעיתים הן כמו רצף מחשבות אסוציאטיבי.

בכלל לאורך כל הספר יש סיפור רקע שעלילותו מתקדמת, ברקע , בין שאלה לשאלה ובין רעיון אחד לאחר.

ויש הרגשה מאוד אוטוביוגרפית בכל הספר, כמו לקבל את מחשובתיו והגיגיו של הסופר ככה פרושים לפני הקורא.

ברגע שסיימתי לקרוא, כל מה שרציתי היה לפתוח גוגל ולבדוק אם העובדות המתוארות בספר אכן תואמות למציאות. אבל

א. אני יושבת בטיסה אז גוגל לא אפשרי כרגע 🙂

ודבר שני, ויותר חשוב מכך, זה בכלל לא משנה !

כי כמו שהוא מעיד בעצמו בספר, יותר מעניין מה שסופר כותב וממציא מאשר מה שהוא כותב ואמיתי, לטענתו ההמצאות מספרות עליו יותר …

ובכלל, לאורך כל הספר נשמעים קולות הקרובים אליו וכמה מפריע להם החשיפה הזו שלהם בסיפוריו. וזה גרם לי לחשוב שוב, בתור מעריצה נלהבת, על כמה חשוב לשמור על פרטיות של בן אדם. במיוחד במדינה קטנה כמו שלנו.

זה מתחבר למשהו שקורט קוביין אמר באיזה ראיון – שהוא לא מבין למה כל כך חודרים לו לפרטיות עם פפראצי בכל מקום כשהוא חושף על עצמו דברים הרבה יותר אינטימיים על הבמה בשיריו.

 

לסיכום, גם אם זה רק ספר והכל בדיה

הוא כתוב נפלא! כל כך אמין עד שניתן להאמין שזה אחד לאחד תיאור חייו של הסופר.

ובין הדפים מתחבאים שירים מוכרים כחלק מהסיפור ובין השורות משתלבים המוני ביטויים נפלאים כמו ״חבית נפש״ ו״שבעת מדורי ביטחון״ ועוד רבים אחרים המבהירים היטב את הכוונה וגורמים לקרוא להתמוגג מהנאה ולהשאר בחיוך גדול. על אף שהסיפור עגום בכלליותו ובמיוחד בסופו – כמו שאר ספריו של אשכול נבו…

ואולי זה מה שהשב לי את ההנאה המרובה ביותר בספר הזה, העיסוק בסופים של שאר ספריו 🙂

אגדה ישראלית

״אגדה ישראלית״ מאת אביתר אבני הוא קובץ סיפורים קצרים המבוססים על אגדות או ספרים מוכרים.
למשל נכדה ההולכת להביא ג'חנון לסבתא או חדר בדירת רווקים המתפנה ומחפשים דייר חדש שהמטבח יהיה נאה בעיניו.
אמנם האגדות ידועות אך בספר זה כל סיפור מסתיים בסוף מפתיע ולגמרי לא צפוי !
הכתיבה קלילה, זורמת ומשעשעת לרוב, אך קיים עומק וישנה אמירה – רוב הסיפורים כוללים ביקורת נוקבת על החיים . העכשוויים בישראל מבחינה חברתית או פוליטית.  
ייחודו של הספר לטעמי הוא, שאמנם מדובר בסיפורים קצרים וקלילים, אבל בכל זאת לא הכל גלוי ומפורש. יש סיפורים שהקשר לאגדה כה מרומז או שהביקורת ניתנת רק בקריצה. כך שאחרי כל סיפור מצאתי את עצמי עוצרת לחשוב וקצת הופתעתי מהגילויים שהגיעו הרבה אחרי הקריאה.  
בתור אמא עייפה לפעוטה אנרגטית, יש תקופות בהן אני נאלצת לקרוא רק מעט דפים במרווחי זמן ארוכים – סיפורים קצרים  כאלו ענו מעל ומעבר לציפיות, בדפים מועטים קיבלתי סיפור משעשע ומהנה וחומר רב לחשוב עליו עד לקריאה הבאה 🙂 

כל הג׳אז הזה – סנונית ליס


הספר הגיע אלי כבר לפני כמעט חודש ואני כותבת רק עכשיו , לא בגלל שלקח לי זמן לקרוא בדיוק להפך, סיימתי את הספר תוך יומיים. רק פתחתי להתרשם ומיד נשאבתי לגמרי !

ואולי הסיבה שקשה לי לכתוב היא שהספר נגע בי במקומות הכי רגישים. אני חייבת לציין שלא ידעתי דבר על עלילת הספר לפני שהתחלתי לקרוא אותו. הוא בדיוק מסוג הספרים שאני נמנעת מהם כי אני מרגישה שיש במציאות הישראלית מספיק טרגדיות. ואני בדרך כלל קוראת כדי להכנס לעולמות שונים, רחוקים מהמציאות. לעומת הספר הזה שדווקא לוקח את הקורא אל תוך הקרביים של ההתמודדות עם אובדן ופוסט טראומה. ובכל זאת אני כל כך שמחה שקראתי אותו – מדובר בספר נפלא !

בתור אחת שאיבדה חבר קרוב, הרגשתי שהספר כמו נכתב עליי. היה מדהים לקרוא מחשבות שקודם היו רק שלי. ולמרות כל מה שכתבתי עד כה, לא מדובר בספר מדכא כלל – לא פעם צחקתי בעת הקריאה.ליז ויסמין הדמויות מתוארות בכזה כישרון המאפשר ממש להרגיש את החיבור בניהן, להתרגש איתן, לעבור חוויות מסעירות יחד.

העובדה שהספר כתוב כחלופת מכתבים (אי-מיילים) ולעיתים מופיעים מכתבים מתקופות אחרות, יוצר מצב שכל כמה עמודים העלילה מקבלת תפנית. כל כמה עמודים נזרקים למקום אחר , זמן אחר. המחברת הצליחה לתת לכל דמות כותבת סגנון ייחודי משלה, מה שהופך את הספר לכתוב בצורה קולחת, מרתקת. מתאר מציאות כל כך עכשיות וישראלית. והכי חשוב בעיני שהספר אופטימי עד מאוד!

מומלץ מומלץ מומלץ

בית הצעצועים השבורים

IMG_0391

בית הצעצועים השבורים – רומן התבגרות אפל מאת יונתן יוגב. ספר המצליח להכניס את הקורא להיות חלק מחבורת ילדים בני 13 בשנות התשעים בבאר שבע. גם אני הייתי ילדה בשנים האלו הרחק ממרכז הארץ, וגם לי היתה בכיתה חבורה כזו. אך בעוד אני השתדלתי להתרחק מהם ומעשיהם, הספר מכניס אותנו בכתיבה מבריקה ללב ליבה של החבורה. היו ארועים המתוארים בספר שממש הרגשתי שמישהו ישב איתי בכיתה בימים ההם ותיעד. אך כיוון ולא הייתי חלק, מצאתי את הספר פשוט מרתק בדרך שהוא מצליח להעביר את האינטראקציות בין הילדים לבין עצמם , לבין ההורים , המורים וכו. וכמו רכבת שדים הצוברת מהירות לקראת אימה בלתי נמנעת, כך הספר מתדרדר לסיטואציה שגם עכשיו מצמררת את עורי. כמה שהוא מציאותי ומוכר כך מסתיים בצורה בלתי צפויה בעליל.

במילה אחת – מומלץ !

מחוננת

IMG_1098הספר ״מחוננת״ מאת קריסטין קאשור הוא חלק מסדרה של שלושה ספרים (השני ״אש״ והאחרון ״ביטרבלו״). בשונה מטרילוגיות אחרות, אלו לא המשכים אלא שלושה סיפורים המתרחשים באותו עולם עם נקודות משיקות בניהם.קאשור בכישרונה הרב מתארת עולם כל כך מיוחד ושונה , מלא דמיון ותיאורים מרהיבים שהופכים כל רגע בקריאה לחגיגה.

אך זה לא מה שמייחד את הספר, ייחודו הוא בהיותו פורץ דרך. אמנם כמו הרבה ספרי פנטזיה אחרים, מתואר כאן עולם עם קווי דמיון ברורים לימי הבניים. אך בעוד שספרים אחרים מאותו הז׳אנר נשארים נאמנים לחוקים שהכתיבו ימי הבניים, בסדרה זו של ״מחוננת״ הליברליזם המודרני הוא השולט !

כאן תמצאו העצמה נשית, קבלת השונה וגם כמה קטעים קשים לקריאה, אבל עדיין האווירה הכללית של הספר היא אופטימית..

בעולם בו יש אנשים שחוננו בכישרונות מיוחדים , יש הבוחרים לנצלם לטובתם האישית ויש הנעזרים בכוחם המיוחד לשיפור המציאות סביבם – כאלה הן גיבורות הספרים.

הסדרה אולי משווקת כסדרת נוער ,אך לדעתי כל חובב פנטזיה יתמוגג מקריאתה, מנוער ועד בכלל

הקבוע היחידי – יואב בלום


אי אפשר להגיד שהגעתי לספר ״הקבוע היחידי״ של יואב בלום לגמרי במיקרה. בדיוק סיימתי לקרוא את הטרילוגיה של ״פרש הברונזה״ והייתי כל כך מעורבת בחיים של טטיאנה ואלכסנדר שהייתי חייבת ספר שונה לגמרי שאצליח להתנתק איתו :)וכך הוא קסם לי בחנות הספרים, כמו הבטחה לממתק אחרי ארוחה כבדה. 

ואני הרי מכירה את הספרים של יואב בלום, אחרי שקראתי את השניים הקודמים והמצוינים ידעתי שצפוי לי מדע בדיוני משובח. והנה אני יום אחרי, כמובן שסיימתי לקרוא ומה אגיד לכם – עמד בכל הציפיות !

זה ספר שאי אפשר להוריד מהיד ועם זאת הוא צעיר וקליל. כתוב בשפה קולחת, המשובצת בהערות משעשעות של המספר. זה ספר מתח אבל לא כזה שישאיר אתכם ערים מפחד בלילה – הרי לא אחריכם רודפים.

יואב בלום לוקח רעיון קטן שמשתנה בעולם , במקרה זה טכנולוגיה מהפכנית, ובודק את השינוי מכל האספקטים: חיי היום יום, משפטית, דתית, ביטחונית . והכל מוצג בדרך זורמת תוך כדי הסיפור הפרטי של דן ארבל.

יש כמובן המון סיפורי משנה שנראים סתמיים בהתחלה , מה שיוצר עלילה מורכבת ומרתקת.

למרות כל מה שכתבתי אני מרגישה שאין לי מספיק מילים לתאר כמה נהניתי, ממליצה בחום – אבל לא כזה ששורף את הצמיד על היד (;